כל מבנה חשוף ברמה כזו או אחרת לתוצרים רדיואקטיביים. תוצרים אלו הם תוצאה של התפרקות יסודות במעבה האדמה, דבר שמהווה תהליך טבעי בכדור-הארץ. גז רדון עולה ממעבה האדמה ומחלחל דרך סדקים בקירות המבנים. מקור נוסף לחדירה של ראדון לתוך המבנה הוא חומרי הבנייה בהם אנו משתמשים.
כדור הארץ עשוי ממאות יסודות שונים, שחלקם הינם יסודות רדיואקטיביים הפולטים קרינה מייננת (אורניום, למשל). חלק מתוצרי הפליטה הזו הופכים בעצמם ליסודות רדיואקטיביים נוספים, וכך הלאה עד שנוצרים יסודות רגילים שאינם פולטים קרינה.רדון (Rn) הוא אחד מאותם תוצרים, והוא מופק מהתפרקות רדיואקטיבית של היסוד ראדיום. מדובר בגז טבעי, אציל (לא מתחבר עם יסודות אחרים) וחסר ריח או צבע – ולכן קשה לאיתור. גז הראדון עצמו ממשיך להתפרק בזמן מחצית חיים של 3.8 ימים, ומפיק בתורו קרינת אלפא. אומנם לקרינה זו כושר חדירה נמוך מאוד, ואפילו נייר אלומיניום יכול לעצור אותה; אך מרגע שהיא קרובה לבני אדם – כמו למשל בשאיפת גז ראדון – היא עלולה לחולל נזקים ב-DNA.מכיוון שמדובר בגז רדיואקטיבי העלול לסכן את בריאותנו, יש לבצע בדיקות לגילוי נוכחותו באופן שוטף (לדוגמה כחלק מביקורת מבנה). ריכוזים מסוימים של גז הראדון הינם נסבלים בהחלט, לעומת ריכוזים גבוהים מדי שעלולים לגרום לבעיות בריאות ואף לתחלואה בסרטן.
מכיוון שראדיום נמצא בכל סוגי האדמה וחומרי הבנייה (שעשויים אף הם מחומרים שהופקו מהאדמה), בכל בית יש כמות מסוימת של גז ראדון. נמצא כי יש קשר ישיר בין רמת האוורור בבית לכמויות הרדון במקום, אך גם בבית מאוורר ביותר תמיד תימצא כמות מסוימת שממנה לא ניתן להיפטר לחלוטין.גורמים המשפיעים על כמויות הראדון במבנה:ריכוז הרדיום בקרקע, קצב פליטת הראדון, לחץ אוויר, טמפרטורה ולחותחומרי הבנייה, שיטת הבנייה, עובי הקירות והרצפהקצב פליטת הראדון מהקירות, מהרצפה ומהתקרהפתחים בקרקע כגון צנרת, שברים וסדקיםהקומה בה מצויה הדירהרמת אטימות המבנההרגלי אוורורבהתאם להמלצות הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה (ICRP), קבע המשרד להגנת הסביבה כי ריכוז הראדון המותר בבתי מגורים לא יעלה על 200 בקרל למטר מעוקב, בממוצע שנתי (בקרל היא יחידת מידה לרדיואקטיביות).
לאחר ביצוע בדיקות לגילוי נוכחות של גז ראדון (אותן יש לבצע במהלך תקופה מסוימת המוגדרת מראש), ניתן לעשות כמה דברים כדי לצמצם את החשיפה:שיטות פעולה פסיביות – איטום יעיל של יסודות המבנה, ובהם גם חריצים, סדקים, צנרות מים, גז וביוב ועוד.שיטות פעולה אקטיביות – שאיבה של הגז מתחת למבנה וסביבו, לצד הקפדה על אוורור תכוף של המבנה ושמירה על תחלופה קבועה של אוויר.למידע נוסף אודות גז רדון במבנים – היכנסו לאתר המשרד להגנת הסביבה.
